רד"ק על תהילים נ״ט

1 תשגבני. כאלו תשימני במקום רם ונשגב שלא יוכל אלי:

2 הצילני. המארבי' הם פועלי און ואנשי דמים שהיו חושבים להמיתו:

3 כי יגורו. יאספו ויתקבצו עלי:

4 לא פשעי. אינם מארבים לי בעבור פשע וחטאת כי לא פשעתי ולא חטאתי להם:

5 ה'. הוא לשון קריאה כלומר אתה ידעת:

6 בלי. שלא פשעתי ולא חטאתי להם והם ירוצו והכינו את עצמם לתפשני ואתה רואה:

7 עורה לקראתי. להצילני מידם:

8 ויכוננו. תי"ו התפעל נבלעת בדגש הכ"ף ומשפטו יתכוננו:

9 ואתה פסוק זה אינו נקשר לא לפניו ולא לאחריו אא"כ נפרש אותו לעתיד אמר דוד כשראה שהיו רודפים אחריו בלא חטא ועון וראה שאין בשופטי ישראל שיאמרו לשאול כי שלא כדים עושה והיו מחניפים לשאול, אמר לא אראה שיהיה אותו הדור זכאי עד לעתיד לבא שהקב"ה יכלה הרשעים כי עתה הוא מאריך לרשעים והנה הוא כישן שאינו רואה מעשיהם לפיכך אמר הקיצה לפקוד כל הגוים כי אז יכלו הרשעים מכל הגוים ויעבדו את ה' הנשארים שכם אחד ולא יהיה חונן עוד כל ביגדי און ולא יאריך אפו:

10 ישובו. אמר על השומרים הבית כי לעדי ערב הם באיש ושבים ויהמו כמו הכלב שהולך ונובח בלילה כשנעור:

11 ויסובבו עיר. והם היו מסבבים הבית בעבורי, אפשר שגם כן שלח שאול אנשים אחרים ללכת סביב העיר שאם יצא וימלט מיד הסובבים בבית שיקחוהו הסובבים בעיר:

12 הנה. כי הוא היה שומע מבפנים מה שהיו מדברים מבחוץ דברים קשים כחרבות עליו כי חשבו שאין שומע אותם:

13 ואתה. שתשמע דבריהם:

14 תשחק למו. שלא יהא כח לעשות לי סופי מחשבותם ותחשוב דבריהם לשחוק כאדם ששוחק ולועג דברי שונא שאינו ירא ממנו:

15 תלעג לכל גוים. כמו שתלעג לכל הגוים הכופרים בך לבטל דבריהם ומחשבותם כן תלעג ותשחק לאלה:

16 עוזו. מפני עוזו של שאול שהוא עז וחזק ממני:

17 אליך אשמורה. שתצילני מידו כי אין לי משגב מבלעדיך:

18 אלהי חסדי. כתוב חסדו וקרי חסדי ביו"ד והענין אחד אלא שהכתוב על עושה החסד והוא האל יתב' והקרי על המקבלו והוא דוד כי אותיות השימוש ישמשו עם הפועל והפעול יקדמני יקדימני החסד:

19 אל תהרגם. אמר כנגד האל אל תהרגם פן ישכחו עמי נקמת ה' ברשעים אלא יאריך זמן הנקמ' שתורידם מעשרם ותנידם לבקש לחם בחילך והם ישראל:

20 מגננו ה'. אתה שאתה מגיני ולנרדפים עמי הראנו נקמה זאת מהם:

21 חטאת פימו. יכירו כי זה העונש הוא עונש דבריהם הרעים ויעשו אם יוכלו:

22 ובגאונם. שהם מתגאים עלי ילכדו והורידם מגדולתם:

23 ומאלה ומכחש יספרו. ומרוב קללה ומרוב כחש ורזון שיבוא' יספרו בני אדם זה לזה:

24 כלה. אותן בחמתך מעט מעט ובסוף אינמו שלא יהיה בהם שריד:

25 וידעו. בני אדם כשיראו הנקמה:

26 כי אלהים מושל ביעקב. וישפוט הרשעים וכן הוא מושל:

27 לאפסי ארץ. אבל ביעקב הוא פוקד ומשגיח יותר מעכו,ם:

28 וישובו. כלומר הם באים ושבים לעת ערב בעבורי ומסבבים העיר עלי ללכדני עתה וילכו לעת ערב אל הבתים לבקש לחם ויסובבו עיר לבקש מזונם וזהו שאמר:

29 המה. אף על פי שחזרו על הבתים לבקש לחם לא ישבעו כשילינו כלומר רעבים ילינו וישנו:

30 וילינו. וי"ו במקו' כאשר כלומר יניעו לאכל וילינו כאשר לא ישבעו:

31 ואני אשיר. כשתראה לי עוזך בתקח נקמתי אני אשיר עזך:

32 וארנן לבקר. בכל בקר ובקר כלומר תמיד ארנן חסדך שתעשה עמי, והדין עלי שאשיר וארנן שהייתי משגב לי:

33 עזי. כלומר עתה אני אומר עוזו כי העוז לשאול לפיכך אשמור ואוחיל לך ואז אומר עזי במקום עוזו ואליך אזמרה במקום אליך אשמורה כי בעת הצרה אשמור ואקוה התשועה ובעת התשועה אומר ואשיר אליך כי היית אלהים משגבי ואלהי חסדי כלומר שופט ויכול שלקחת משפטי מהם והטית חסדך אלי: